Wednesday, December 15, 2010

שִׁירָה מִיסְיוֹנֶרִית

סוֹנְיה לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לְבָנוֹת שֶׁל הַמִּיסְיוֹן
עַל יָד כִּכָּר הַדָּוִידְקָה
מוֹרָיו צִינִיקָנִים תִּלְבָּשְׁתָּם אֲחִידָה
מַרְאֶה פְּנֵיהֶם כִּפְּנֵי גְּבֶרֶת מַקְּפִידָה
לִמְּדוּ אוֹתָהּ לַחֲשֹׁב
כֹּל פַּעַם כְּשֶׁנִּדְמֶה לָה שֶׁהִנֵה הִיא גּוֹמֶרֶת   
אוּלַי עַכְשָׁו זֶה טוֹב  
מִזְדַּיֶּנֶת בַּלַּיְלָה וַהֲרֵי זֶה מוּבָן
כָּךְ לִמֵּד אוֹתָהּ פְרֲנְצְ'סקוֹ הַכֹּמֶר
סֶקְס זֶה מְהֻגָּן
בְּצוּרָה מִיסְיוֹנֶרִית אַךְ וְרַק מִלְּפָנִים
הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁרוֹאִים לָהּ
שׁוּב וְשׁוּב אֶת הַפָּנִים
מְפַשֶּׂקֶת פָּסוּק אַחֵר פָּסוּק שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה
רַגְלָיהָ בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה

וַאֲנִי מֵאָחוֹר
אוּלַי תַּעֲנִית
אוֹהֶבֶת כָּל פַּעַם שֶׁאוֹתִי אַתָּה מֵמִית
וּמֵחַיָּה מֵחָדָשׁ
עַל הַצַּד הַבֶּטֶן וְגַם מִלְּפָנִים

רוֹאֶה לִי אֶת הַגַּב
אַחַר כָּךְ אֶת הַפְּנִים

©